יוטיוב » סיפורי קץ הימים » סיפורי מוות קליני » הסוף

הסוף

בס"ד

הסוף - סיפורו של משה לוי

קוראים לי משה לוי, תמיד אהבתי לעשות ספורט במיוחד רכיבה על אופניים, יום אחד עשיתי טיול ארוך עם האופניים שלי ופתאום הרגשתי קצת חולשה והתחלתי להזיע, בכניסה לבית כבר הזעתי הרבה, ברחתי מהר לחדר שלא יראו אותי, אבל אני רואה שאני מזיע בלי סוף עד שפשוט התחלתי ללכת לעולם אחר... לאט לאט התחלתי למות!!! לא ידעתי שאני הולך למות, אבל הייתה לי הרגשה שאני עוד מעט לא פֹּה! המשפחה נכנסה לחדר, הם ראו גופה זרוקה! הם פחדו, צעקו וניסו להעיר אותי... בינתיים משהו בגוף שלי התחיל לזוז למעלה - קוראים לזה "נשמה"! היא עלתה עד לגובה הפנים שלי ופתאום יצאה ישר ממש כמו סרגל מדוייק - זה מדהים! היא יצאה דקה, ישרה, רגישה, זה משהו שאי-אפשר להסביר... הורידו אותי למטה במעלית והנשמה שלי חיכתה לידי, היא לא ירדה במעלית, אלא קפצה ישר מן הקיר עברה אותו וירדה ארבע קומות! פחד פחדים!! לא ידעתי אם אני גוף או נשמה, פתאום הנשמה חזרה ושכבה על הגוף והתחלתי להרגיש ששואבים את הנשמה שלי למעלה...

ברקע נשמע איזה ניגון כזה מאוד מיוחד, מאוד יפה - הרגשתי שלוקחים את הנשמה שלי, היא עלתה למעלה למעלה עד שהתחלתי לראות עולמות... אני רואה את העולם הזה יותר ויותר קטן עד שפתאום הגעתי לרקיע, הרגשתי את עצמי עף כמו טיל! שמו אותי בחושך מוחלט, מקום שקט, חושך מאוד עבה - והחושך הזה ממש חונק אותי! ואני לבד בעולם... לפתע הגיע קצת אור וראיתי נשמות של אנשים לבושים בבגדים יפים, כל בגד שלבשו היה לכבוד בורא עולם, עם תפילין על הראש והם צועקים עלי: "וי, וי, וי" - צעקות איומות! באו עוד הרבה נשמות, כמו איזה הפגנה גדולה ברחוב... פתאום הם הפסיקו לצעוק והופיע זָקֵן אחד כזה עדין עם זָקָן לבן יפה ועם כובע "קסקט" - הוא היה קטן, אדם קטנצ'יק, אבל אני הבנתי שזה אדם גדול וחשוב, אדם צדיק, הוא נכנס ואמר להם: "תעזבו אותו!" הם פחדו ממנו ומייד עזבו אותי, זה היה הרב יצחק טייב ע"ה - הסבא שלי!

ראיתי איזה אור קטן, עניו שנמצא באיזו פינה, בולט שמה בעולמות - מישהו משגיח עלי! ניסיתי להרים את הראש ואני מבין שאני לא יכול לראות, שאין לי רשות לראות... מרוב קדושתו וענוותנתו אי-אפשר לראות אותו... פתאום באו צדיקים גדולים, ראיתי את הסבא שלי - הרב יצחק טייב, את הרב פיינהנדלר - אדם מאוד עניו... ראיתי את הצדיק הרב ברלנד, ראיתי גם את מרן הרב עובדיה יוסף, היה שם גם הרב אלבז - צדיק שמחזיר בתשובה ועוד גדולים אחרים, כמו הרב קוק - שהיה מיוחד מאוד, אמרו לי שאם יש לי איזה בעיה אז הוא הרב שלי: "איתו תתייעץ, הוא יעזור לך, וגם הרב עובדיה יוסף - מרן הקדוש, הוא יגיד לך מה לעשות ואז אין לך שום בעיה".

הרב קוק היה מרחף שם בעולמות והגלימה שלו הייתה נפתחת כשהוא עף באוויר, הוא מתעסק עם כל אחד, מחפש למי לעזור באמת, זה גם מה שהוא עושה בעולם הזה, הוא לא מפחיד אלא מרגיע, הוא כאילו בא לבקר, הוא מדבר, הוא מקבל קהל ועושה טובה למי שצריך, הוא כל הזמן עוזר...

היה שם מין אור כזה, מין לבוש כזה שהגן עלי מכל הצרות ומכל העונשים, ואז יצאה בת קול ואמרה לי בקול צעקה גדולה: "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו!"

שאלו אותי: "מה עשית עם הידיים שלך? נתת צדקה לעני? עשית מצוות? עזרת לזקן ברחוב?" - הם יודעים הכל, אבל הם רוצים שאני אספר להם, זו אחת הצרות שם למעלה, שאלו אותי: "הנחת תפילין? דיברת לשון הרע? מה עשית עם העיניים?" הכניסו לי נחשים לתוך הפה בגלל לשון הרע שדיברתי! פתאום אני שומע רעש גדול מרחוק, רעש מפחיד, כמו איזו רכבת ארוכה שנכנסת, כמו איזו צעקה, איזה קול של אדם מוזר שכועס עליך, משהו פחד מוות! והוא לא רוצה לוותר עלי בכלל - זה היה מלאך המוות!" הוא התקרב אלי פנים אל פנים ואמר לי: "אני לא אשם, אתה אשם! אתה בראת אותי, הסתכלת... ועל כל הסתכלות והסתכלות תאכל אותה!" הדקות האלו הם היו ארוכות מאוד - זה כמו עשרים שנה של גלות! פתאום העיניים שלי יצאו מהנשמה וחתכו לי אותן לחתיכות קטנות ופיזרו אותן ברוח כמו ניירות - זה היה איום ונורא! אנשים לא יכולים להבין איך הנשמה מתפוררת כמו אבקת כביסה... שאלו אותי: "מה עשית עם האוזניים שלך?" על שנייה אחת של ביטול תורה - צעקו לי צעקה חזקה באוזן! בינתיים האוזן עדיין סובלת, והעיניים בלחץ והפֶּה עדיין בטיפולים קשים, וכל זה ביחד עושה בלבול חזק בראש!!! שאלו אותי: "מה עשית עם הרגליים שלך?" אמרתי: "הייתי עושה הרבה ריצות", אמרו לי: "אז תתחיל לרוץ!" התחלתי לרוץ ומאחורי הופיע איזה נחש ענק, הוא התקדם אלי במהירות כמו מכונית, והיה לו פֶּה גדול והוא מנסה לבלוע אותי! שאלתי: "מה זה?" ענו לי: "זה מידה כנגד מידה! עכשיו הוא יבלע אותך!" זוהי הריצה לבטלה!

הגענו לידיים - ראיתי לפתע את הסבתא שלי באה וצועקת עלי: "גזלן! גזלן! גנבת לסבתא שלך שוקולד קטן! ועוד אכלת אותו בלי לברך!"

אחר כך לקחו אותי למקום שבו היה בית ישן ועזוב, יש שם למעלה הרבה בתים כאלה, שמה גרות בעונש כל הנשמות האבודות והם יצאו אלי וצעקו: "גזלן! גזלן!" עד שפתאום נעצרו כולם ונהייה שקט! כל הנשמות נעלמו וראיתי איזה אור ונהייה חם מאוד... והחום הזה מתפשט לכיווני... איזה אור זה היה? זה היה גהינם! היו להבות גדולות מלמטה, אולי שלושים מטר של אש בוערת, ושעון אחד גדול תִקתֵק: "דאון, דאון" - זה היה מפחיד מאוד! הבנתי שבשעה שתיים עשרה בלילה בדיוק הם לוקחים אותי! הורגים אותי ואני לא חי יותר!

שאלו אותי: "מה עם ה'ברית מילה' שלך? מה עם הזרע לבטלה? מה עם הבנות שהלכת איתן?" הכניסו אותי לחדר קטן ושם חיכה לי מלאך אחד לבוש שחור ומפחיד מאוד - כולו מלא מוגלות! הוא מתקרב לעברי ואומר לי: "על כל טיפה שהוצאת ונגעת ב"ברית מילה" שלך - אני אגמור אותך! את כל הנשמה שלך אני אקרע לחתיכות!" הוא כמעט הגיע אלי - ומהפחד הייתי כבר גמור... אוי ואבוי למי שנוגע בברית מילה שלו! אל תיגעו במה שאסור לגעת!!! כל טיפה שיצאה - זה תינוק שרצחתי! אמרתי לו: "אני ארד למטה, אני לא אגע ואפילו לא אסתכל שם, אני מבטיח!"

אז ראיתי למעלה אורות קטנים שהלכו ונהיו יותר ויותר גדולים, קצה האור היה גדול ביותר, שם ישבו צדיקים בעיגול ולמדו תורה במעֵין אולם גדול מלא אורות ודיברו זה עם זה - הם עשו לי משפט! מלאך אחד אמר שהייתי צדיק ועשיתי מצוות ומלאך אחר אמר שלא עשיתי ושאני רשע, פתאום הבנתי שיש פה עניין מאוד רציני וצעקתי בקול גדול: "אני רוצה לחזור בתשובה!! אני רוצה לחזור בתשובה!!" התחלתי לבכות מרוב פחד מוות! ואז פתאום הכל נפסק... היה מעלי אור קטן שאמר לי: "אני אוהב אותך! אני אוהב אותך!" - זה היה ישתבח שמו לעד בכבודו ובעצמו! לא ידעתי שזה הוא יתברך ושאלתי אותו: "מה הם רוצים ממני?" הרגשתי שהוא עניו וצנוע מאוד, והוא ענה לי: "לאיפה שתלך, מה שתעשה בעולם, תמיד תזכיר אותי! תספר עלי בכל מקום, אני רוצה שידברו עלי, אני רוצה שידעו שאני פה המלך! שלא הם קובעים, תספר כל מה שקרה לך ומה שעוד יקרה לך - הכל תגיד!"

משם לקחו אותי לאיזו עיר שחורה - הכל שם רק חושך, מלאך אחד תפס אותי והכניס אותי לתוך המים עד שנחנקתי ולא יכולתי לנשום, ואז הוא העלה אותי למעלה, ושוב פעם חזר איתי לתוך המים, הוא אמר לי: "זה על שלא עשית נטילת ידיים!" לפני שהחזירו אותי לעולם הנשמות, אמרו לי שם עוד פעם: "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו" ואז לקחו אותי לגהינם, שם ראיתי צעירים שהיו להם בידיים מקלות של אש, המתינו כביכול לתור שלהם, פתאום נפתחה דלת ענקית כזאת, יצא מלאך אחד, תפס נשמה אחת לקח אותה וזרק אותה לתוך האש... היו שמה השם ישמור צעקות וריח לא נעים של זיעה... נשמה לא יכולה לסבול את זה... אני זוכר שהיה שם גם ריח של צואה, צואה רותחת ומגעילה, והטומאה והזיעה הזאת זה דבר בלתי נסבל! עוד הראו לי שם אדם שפוגם ב'ברית' שלו עד שיצא לו ממש דם, הוא צעק וכאב לו מאוד! הדם הזה הוא דם של תינוקות שבוכים... ראיתי שיוצאים מן הקבר שלו מלאכים קטנים שממתינים לו עד שימות - ואז יאכלו את הגוף שלו ויטפלו טוב על כל טיפה שהוציא לבטלה, כל טיפה כזו תהפך למלאך חבלה...

ראיתי צדיק אחד שמתהלך למעלה - זה היה הרב קוק, עם כל העדינות והשלווה שלו ראיתי אנשים שתופסים את הציציות שלו ומתחננים אליו שיציל אותם! והוא היה הולך לאט לאט והם הלכו לכיוון הגהינם להישרף, לקבל את העונש שלהם והוא היה מקרר אותם מהצרה, היה מלווה אותם ומרגיע אותם. ראיתי אנשים שהיה להם ביד שלג, שאלתי אותם: "למה אתם לוקחים שלג?" חשבתי שהם משחקים בשלג... הם אמרו לי: "אנחנו הולכים לגהינם! ואנחנו לוקחים שלג כדי לקרר את עצמנו מהחום, אנחנו שמים על עצמנו שלג כדי שלא יהיה לנו חם", הרב קוק היה מלווה אותם והם נכנסים לגהינם! כי האנשים לא הבינו שהוא היה שם רק בשביל זה.

שמו אותי באדמה - קברו אותי! הראו לי מה הולך לקרות איתי... הבטן שלי התהפכה ונהייתה רכה והייתי אוכל את הבשר שלי! ממש מגעיל! ראיתי איך שהגוף שלי מתחיל להירקב בקבר, אתה מתחיל לראות את הנחשים הקטנים באים, כל מיני חיות קטנות... זה לא נעים וזה גם מפחיד מאוד! הם מתקרבים ובאים לעיניים, נכנסים בתוך האוזן, בתוך הפה ובכל האיברים שפגמת הם מטפלים בצורה קשה... והאדם מרגיש שהוא חי אבל הוא בעצם מת, והאנשים כבר הלכו הביתה ואמרו לנפטר: "שלום!" והאדם מתחיל להשתנות, לאבד את המציאות שלו - הוא כבר נראה אכוּל וזה מגעיל מאוד!

ראיתי שלושה צדיקים שעומדים בפתח איזו מערה מסויימת ובמערה הזאת היו אורות גדולים, היה שם מאוד שמח! רציתי מאוד להיכנס לשם אבל לא נתנו לי, כי רק לצדיקים גדולים נותנים רשות להיכנס, אני הייתי רשע, הייתי עושה הרבה בעיות, לכן אמרו לי לעמוד מרחוק, ביקשתי בכל זאת לראות, אז אמרו לי: "לראות לא תוכל, אבל לשמוע כן!" לכן שמעתי אבל שמיעה שהיא כמו ראייה - ממש שמחה גדולה הייתה שם, הם שמחו מאוד ועשו ריקודים, אפילו בורא עולם ישתבח שמו רקד שם - דברים מופלאים שאי אפשר להבין! שמעתי שם דברים שמאוד משמחים את הלב, שכדאי לאדם לטרוח הרבה מאוד בעולם הזה רק כדי שיוכל להיכנס בפתח, רק לראות קצת ממה שהולך שמה...

הייתי מאוד סקרן וביקשתי לראות מה הולך שם - אז הראו לי את כל הצדיקים יושבים ביחד במעגל ובורא עולם רוקד באמצע... נותן שיעור תורה, מסביר להם דברים שלא הבינו... דברים שצדיקים גדולים לא הבינו, אז הוא מסביר להם... ויש להם מזה שמחה שאי-אפשר לתאר ולהסביר בשום אופן, צדיקים גדולים שזכו כי הם למדו הרבה תורה לשמה. יש שם בגהינם קיר בנוי כמו בניין, זה פלא כי זה ממש נראה כמו קיר רגיל, יש שם חורים קטנים שכל אחד רוצה לראות דרכם מה הולך בגן עדן; איך הצדיקים שמחים ומתענגים... ממש שמחה גדולה לצדיקים! והרשעים רואים ומצטערים מאוד שלא זכו - שלא שמעו בקול השם!!

הראו לי את מלחמת "גוג ומגוג" - זה ממש מפחיד! היו בשמים מלא מטוסים שמפציצים, אלפי מטוסים בשמים, "אמריקה", "אנגליה", "צרפת", בלגן שלם היה שם למעלה - רעש אדיר! ולמטה יש מכונות מיוחדות למלחמה, ישנה אווירה איומה ונוראה, אנשים רצים לכל הכיוונים - כל העולם מזדעזע!

פתאום אני רואה את עצמי בישיבה - זה היה חידוש! יושב עם תלמידי חכמים; צדיקים גדולים שלומדים והשולחנות שלהם מלאים אבק והם אמרו לי: "בחוץ אל תלך, תהייה איתנו!" ראיתי שהם אנשים מאוד קדושים וטהורים שהבינו שזהו סוף העולם! ישבתי איתם ופחדתי - מַראות של צדיקים בעלי חזות רצינית מאוד ועל הבגדים שלהם היה הרבה אבק, אבל הם לא התייחסו, הם היו לומדים עם האבק, הם היו נכנסים לישיבה ולומדים תורה כאילו לא קרה שום דבר, נהנים מזיו השכינה - הם היו ממש מוגנים! שאלתי אותם: "למי זה?" השיבו לי: "למי שיכול להחזיק בתורה! מי שיכול - יזכה! ומי שלא יכול להחזיק"... הם ראו שהתכוונתי לחזור בתשובה ושיש פה תיקונים לעשות, אז הם החליטו להחזיר אותי לגוף!

בסוף הכל נהייה שחור, הכל נפסק, עמדתי בחושך ופתאום אני רואה את עצמי יורד בצורה מהירה מאוד, ממש מהירה כמו אבן גדולה, כאילו שקלתי טונות, כמו מטוס שיורד וכמעט מתפוצץ לתוך הגוף שלי, על הבטן שלי... וככה נכנסה הנשמה לתוך הגוף שלי, התכוונו לקבור אותי וכבר שמו אותי בחדר מתים בפאריז, שמה היו נסים ונפלאות, הם לא הספיקו לסגור את הארון, הם אמרו: "האדם הזה כבר לא יקום!" שמו אותי בקופסא משולשת... פתאום אני רואה את הנשמה שלי מתחילה להשתולל, נכנסת בחזרה והארון קבורה נפתח, יצאתי לאט לאט מחדר המתים, וכשיצאתי מבית החולים, ראיתי אנשים באים והולכים... ממש הכל כרגיל.

הייתי בבית החולים כל היום ובכיתי כל הזמן: "איפה בורא עולם? איפה כל מה שראיתי?" אני לא רואה פה שום דבר, רק שולחנות וכסאות ואנשים מדברים, וזה לא מעניין אותי - חיפשתי את מה שראיתי למעלה ולא מצאתי! אסור לעזוב שום יהודי! אם אתה רואה יהודי בצער, תפוס אותו ותשאל אותו: "מה קרה? אפשר לעזור לך? מה קשה לך?" תחבק אותו ותעזור לו בכל הכוח... אם הצלחת לשמח אותו ולחזק אותו, אפילו קצת - זה היה שווה!! זה מה שבורא עולם רוצה - לאהוב כל יהודי, לאהוב את התורה ולאהוב אותו ישתבח שמו לעד!

יצא לאור העולם בהסכמתו ובעידודו של הגה"צ הרב דב הכהן קוק שליט"א

קוראים לי משה לוי, תמיד אהבתי לעשות ספורט במיוחד רכיבה על אופניים, יום אחד עשיתי טיול ארוך עם האופניים שלי ופתאום הרגשתי קצת חולשה והתחלתי להזיע, בכניסה לבית כבר הזעתי הרבה, ברחתי מהר לחדר שלא יראו אותי, אבל אני רואה שאני מזיע בלי סוף עד שפשוט התחלתי ללכת לעולם אחר... לאט לאט התחלתי למות!!! לא ידעתי שאני הולך למות, אבל הייתה לי הרגשה שאני עוד מעט לא פֹּה! המשפחה נכנסה לחדר, הם ראו גופה זרוקה! הם פחדו, צעקו וניסו להעיר אותי... בינתיים משהו בגוף שלי התחיל לזוז למעלה - קוראים לזה "נשמה"! היא עלתה עד לגובה הפנים שלי ופתאום יצאה ישר ממש כמו סרגל מדוייק - זה מדהים! היא יצאה דקה, ישרה, רגישה, זה משהו שאי-אפשר להסביר... הורידו אותי למטה במעלית והנשמה שלי חיכתה לידי, היא לא ירדה במעלית, אלא קפצה ישר מן הקיר עברה אותו וירדה ארבע קומות! פחד פחדים!! לא ידעתי אם אני גוף או נשמה, פתאום הנשמה חזרה ושכבה על הגוף והתחלתי להרגיש ששואבים את הנשמה שלי למעלה...

ברקע נשמע איזה ניגון כזה מאוד מיוחד, מאוד יפה - הרגשתי שלוקחים את הנשמה שלי, היא עלתה למעלה למעלה עד שהתחלתי לראות עולמות... אני רואה את העולם הזה יותר ויותר קטן עד שפתאום הגעתי לרקיע, הרגשתי את עצמי עף כמו טיל! שמו אותי בחושך מוחלט, מקום שקט, חושך מאוד עבה - והחושך הזה ממש חונק אותי! ואני לבד בעולם... לפתע הגיע קצת אור וראיתי נשמות של אנשים לבושים בבגדים יפים, כל בגד שלבשו היה לכבוד בורא עולם, עם תפילין על הראש והם צועקים עלי: "וי, וי, וי" - צעקות איומות! באו עוד הרבה נשמות, כמו איזה הפגנה גדולה ברחוב... פתאום הם הפסיקו לצעוק והופיע זָקֵן אחד כזה עדין עם זָקָן לבן יפה ועם כובע "קסקט" - הוא היה קטן, אדם קטנצ'יק, אבל אני הבנתי שזה אדם גדול וחשוב, אדם צדיק, הוא נכנס ואמר להם: "תעזבו אותו!" הם פחדו ממנו ומייד עזבו אותי, זה היה הרב יצחק טייב ע"ה - הסבא שלי!

ראיתי איזה אור קטן, עניו שנמצא באיזו פינה, בולט שמה בעולמות - מישהו משגיח עלי! ניסיתי להרים את הראש ואני מבין שאני לא יכול לראות, שאין לי רשות לראות... מרוב קדושתו וענוותנתו אי-אפשר לראות אותו... פתאום באו צדיקים גדולים, ראיתי את הסבא שלי - הרב יצחק טייב, את הרב פיינהנדלר - אדם מאוד עניו... ראיתי את הצדיק הרב ברלנד, ראיתי גם את מרן הרב עובדיה יוסף, היה שם גם הרב אלבז - צדיק שמחזיר בתשובה ועוד גדולים אחרים, כמו הרב קוק - שהיה מיוחד מאוד, אמרו לי שאם יש לי איזה בעיה אז הוא הרב שלי: "איתו תתייעץ, הוא יעזור לך, וגם הרב עובדיה יוסף - מרן הקדוש, הוא יגיד לך מה לעשות ואז אין לך שום בעיה".

הרב קוק היה מרחף שם בעולמות והגלימה שלו הייתה נפתחת כשהוא עף באוויר, הוא מתעסק עם כל אחד, מחפש למי לעזור באמת, זה גם מה שהוא עושה בעולם הזה, הוא לא מפחיד אלא מרגיע, הוא כאילו בא לבקר, הוא מדבר, הוא מקבל קהל ועושה טובה למי שצריך, הוא כל הזמן עוזר...

היה שם מין אור כזה, מין לבוש כזה שהגן עלי מכל הצרות ומכל העונשים, ואז יצאה בת קול ואמרה לי בקול צעקה גדולה: "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו!"

שאלו אותי: "מה עשית עם הידיים שלך? נתת צדקה לעני? עשית מצוות? עזרת לזקן ברחוב?" - הם יודעים הכל, אבל הם רוצים שאני אספר להם, זו אחת הצרות שם למעלה, שאלו אותי: "הנחת תפילין? דיברת לשון הרע? מה עשית עם העיניים?" הכניסו לי נחשים לתוך הפה בגלל לשון הרע שדיברתי! פתאום אני שומע רעש גדול מרחוק, רעש מפחיד, כמו איזו רכבת ארוכה שנכנסת, כמו איזו צעקה, איזה קול של אדם מוזר שכועס עליך, משהו פחד מוות! והוא לא רוצה לוותר עלי בכלל - זה היה מלאך המוות!" הוא התקרב אלי פנים אל פנים ואמר לי: "אני לא אשם, אתה אשם! אתה בראת אותי, הסתכלת... ועל כל הסתכלות והסתכלות תאכל אותה!" הדקות האלו הם היו ארוכות מאוד - זה כמו עשרים שנה של גלות! פתאום העיניים שלי יצאו מהנשמה וחתכו לי אותן לחתיכות קטנות ופיזרו אותן ברוח כמו ניירות - זה היה איום ונורא! אנשים לא יכולים להבין איך הנשמה מתפוררת כמו אבקת כביסה... שאלו אותי: "מה עשית עם האוזניים שלך?" על שנייה אחת של ביטול תורה - צעקו לי צעקה חזקה באוזן! בינתיים האוזן עדיין סובלת, והעיניים בלחץ והפֶּה עדיין בטיפולים קשים, וכל זה ביחד עושה בלבול חזק בראש!!! שאלו אותי: "מה עשית עם הרגליים שלך?" אמרתי: "הייתי עושה הרבה ריצות", אמרו לי: "אז תתחיל לרוץ!" התחלתי לרוץ ומאחורי הופיע איזה נחש ענק, הוא התקדם אלי במהירות כמו מכונית, והיה לו פֶּה גדול והוא מנסה לבלוע אותי! שאלתי: "מה זה?" ענו לי: "זה מידה כנגד מידה! עכשיו הוא יבלע אותך!" זוהי הריצה לבטלה!

הגענו לידיים - ראיתי לפתע את הסבתא שלי באה וצועקת עלי: "גזלן! גזלן! גנבת לסבתא שלך שוקולד קטן! ועוד אכלת אותו בלי לברך!"

אחר כך לקחו אותי למקום שבו היה בית ישן ועזוב, יש שם למעלה הרבה בתים כאלה, שמה גרות בעונש כל הנשמות האבודות והם יצאו אלי וצעקו: "גזלן! גזלן!" עד שפתאום נעצרו כולם ונהייה שקט! כל הנשמות נעלמו וראיתי איזה אור ונהייה חם מאוד... והחום הזה מתפשט לכיווני... איזה אור זה היה? זה היה גהינם! היו להבות גדולות מלמטה, אולי שלושים מטר של אש בוערת, ושעון אחד גדול תִקתֵק: "דאון, דאון" - זה היה מפחיד מאוד! הבנתי שבשעה שתיים עשרה בלילה בדיוק הם לוקחים אותי! הורגים אותי ואני לא חי יותר!

שאלו אותי: "מה עם ה'ברית מילה' שלך? מה עם הזרע לבטלה? מה עם הבנות שהלכת איתן?" הכניסו אותי לחדר קטן ושם חיכה לי מלאך אחד לבוש שחור ומפחיד מאוד - כולו מלא מוגלות! הוא מתקרב לעברי ואומר לי: "על כל טיפה שהוצאת ונגעת ב"ברית מילה" שלך - אני אגמור אותך! את כל הנשמה שלך אני אקרע לחתיכות!" הוא כמעט הגיע אלי - ומהפחד הייתי כבר גמור... אוי ואבוי למי שנוגע בברית מילה שלו! אל תיגעו במה שאסור לגעת!!! כל טיפה שיצאה - זה תינוק שרצחתי! אמרתי לו: "אני ארד למטה, אני לא אגע ואפילו לא אסתכל שם, אני מבטיח!"

אז ראיתי למעלה אורות קטנים שהלכו ונהיו יותר ויותר גדולים, קצה האור היה גדול ביותר, שם ישבו צדיקים בעיגול ולמדו תורה במעֵין אולם גדול מלא אורות ודיברו זה עם זה - הם עשו לי משפט! מלאך אחד אמר שהייתי צדיק ועשיתי מצוות ומלאך אחר אמר שלא עשיתי ושאני רשע, פתאום הבנתי שיש פה עניין מאוד רציני וצעקתי בקול גדול: "אני רוצה לחזור בתשובה!! אני רוצה לחזור בתשובה!!" התחלתי לבכות מרוב פחד מוות! ואז פתאום הכל נפסק... היה מעלי אור קטן שאמר לי: "אני אוהב אותך! אני אוהב אותך!" - זה היה ישתבח שמו לעד בכבודו ובעצמו! לא ידעתי שזה הוא יתברך ושאלתי אותו: "מה הם רוצים ממני?" הרגשתי שהוא עניו וצנוע מאוד, והוא ענה לי: "לאיפה שתלך, מה שתעשה בעולם, תמיד תזכיר אותי! תספר עלי בכל מקום, אני רוצה שידברו עלי, אני רוצה שידעו שאני פה המלך! שלא הם קובעים, תספר כל מה שקרה לך ומה שעוד יקרה לך - הכל תגיד!"

משם לקחו אותי לאיזו עיר שחורה - הכל שם רק חושך, מלאך אחד תפס אותי והכניס אותי לתוך המים עד שנחנקתי ולא יכולתי לנשום, ואז הוא העלה אותי למעלה, ושוב פעם חזר איתי לתוך המים, הוא אמר לי: "זה על שלא עשית נטילת ידיים!" לפני שהחזירו אותי לעולם הנשמות, אמרו לי שם עוד פעם: "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו" ואז לקחו אותי לגהינם, שם ראיתי צעירים שהיו להם בידיים מקלות של אש, המתינו כביכול לתור שלהם, פתאום נפתחה דלת ענקית כזאת, יצא מלאך אחד, תפס נשמה אחת לקח אותה וזרק אותה לתוך האש... היו שמה השם ישמור צעקות וריח לא נעים של זיעה... נשמה לא יכולה לסבול את זה... אני זוכר שהיה שם גם ריח של צואה, צואה רותחת ומגעילה, והטומאה והזיעה הזאת זה דבר בלתי נסבל! עוד הראו לי שם אדם שפוגם ב'ברית' שלו עד שיצא לו ממש דם, הוא צעק וכאב לו מאוד! הדם הזה הוא דם של תינוקות שבוכים... ראיתי שיוצאים מן הקבר שלו מלאכים קטנים שממתינים לו עד שימות - ואז יאכלו את הגוף שלו ויטפלו טוב על כל טיפה שהוציא לבטלה, כל טיפה כזו תהפך למלאך חבלה...

ראיתי צדיק אחד שמתהלך למעלה - זה היה הרב קוק, עם כל העדינות והשלווה שלו ראיתי אנשים שתופסים את הציציות שלו ומתחננים אליו שיציל אותם! והוא היה הולך לאט לאט והם הלכו לכיוון הגהינם להישרף, לקבל את העונש שלהם והוא היה מקרר אותם מהצרה, היה מלווה אותם ומרגיע אותם. ראיתי אנשים שהיה להם ביד שלג, שאלתי אותם: "למה אתם לוקחים שלג?" חשבתי שהם משחקים בשלג... הם אמרו לי: "אנחנו הולכים לגהינם! ואנחנו לוקחים שלג כדי לקרר את עצמנו מהחום, אנחנו שמים על עצמנו שלג כדי שלא יהיה לנו חם", הרב קוק היה מלווה אותם והם נכנסים לגהינם! כי האנשים לא הבינו שהוא היה שם רק בשביל זה.

שמו אותי באדמה - קברו אותי! הראו לי מה הולך לקרות איתי... הבטן שלי התהפכה ונהייתה רכה והייתי אוכל את הבשר שלי! ממש מגעיל! ראיתי איך שהגוף שלי מתחיל להירקב בקבר, אתה מתחיל לראות את הנחשים הקטנים באים, כל מיני חיות קטנות... זה לא נעים וזה גם מפחיד מאוד! הם מתקרבים ובאים לעיניים, נכנסים בתוך האוזן, בתוך הפה ובכל האיברים שפגמת הם מטפלים בצורה קשה... והאדם מרגיש שהוא חי אבל הוא בעצם מת, והאנשים כבר הלכו הביתה ואמרו לנפטר: "שלום!" והאדם מתחיל להשתנות, לאבד את המציאות שלו - הוא כבר נראה אכוּל וזה מגעיל מאוד!

ראיתי שלושה צדיקים שעומדים בפתח איזו מערה מסויימת ובמערה הזאת היו אורות גדולים, היה שם מאוד שמח! רציתי מאוד להיכנס לשם אבל לא נתנו לי, כי רק לצדיקים גדולים נותנים רשות להיכנס, אני הייתי רשע, הייתי עושה הרבה בעיות, לכן אמרו לי לעמוד מרחוק, ביקשתי בכל זאת לראות, אז אמרו לי: "לראות לא תוכל, אבל לשמוע כן!" לכן שמעתי אבל שמיעה שהיא כמו ראייה - ממש שמחה גדולה הייתה שם, הם שמחו מאוד ועשו ריקודים, אפילו בורא עולם ישתבח שמו רקד שם - דברים מופלאים שאי אפשר להבין! שמעתי שם דברים שמאוד משמחים את הלב, שכדאי לאדם לטרוח הרבה מאוד בעולם הזה רק כדי שיוכל להיכנס בפתח, רק לראות קצת ממה שהולך שמה...

הייתי מאוד סקרן וביקשתי לראות מה הולך שם - אז הראו לי את כל הצדיקים יושבים ביחד במעגל ובורא עולם רוקד באמצע... נותן שיעור תורה, מסביר להם דברים שלא הבינו... דברים שצדיקים גדולים לא הבינו, אז הוא מסביר להם... ויש להם מזה שמחה שאי-אפשר לתאר ולהסביר בשום אופן, צדיקים גדולים שזכו כי הם למדו הרבה תורה לשמה. יש שם בגהינם קיר בנוי כמו בניין, זה פלא כי זה ממש נראה כמו קיר רגיל, יש שם חורים קטנים שכל אחד רוצה לראות דרכם מה הולך בגן עדן; איך הצדיקים שמחים ומתענגים... ממש שמחה גדולה לצדיקים! והרשעים רואים ומצטערים מאוד שלא זכו - שלא שמעו בקול השם!!

הראו לי את מלחמת "גוג ומגוג" - זה ממש מפחיד! היו בשמים מלא מטוסים שמפציצים, אלפי מטוסים בשמים, "אמריקה", "אנגליה", "צרפת", בלגן שלם היה שם למעלה - רעש אדיר! ולמטה יש מכונות מיוחדות למלחמה, ישנה אווירה איומה ונוראה, אנשים רצים לכל הכיוונים - כל העולם מזדעזע!

פתאום אני רואה את עצמי בישיבה - זה היה חידוש! יושב עם תלמידי חכמים; צדיקים גדולים שלומדים והשולחנות שלהם מלאים אבק והם אמרו לי: "בחוץ אל תלך, תהייה איתנו!" ראיתי שהם אנשים מאוד קדושים וטהורים שהבינו שזהו סוף העולם! ישבתי איתם ופחדתי - מַראות של צדיקים בעלי חזות רצינית מאוד ועל הבגדים שלהם היה הרבה אבק, אבל הם לא התייחסו, הם היו לומדים עם האבק, הם היו נכנסים לישיבה ולומדים תורה כאילו לא קרה שום דבר, נהנים מזיו השכינה - הם היו ממש מוגנים! שאלתי אותם: "למי זה?" השיבו לי: "למי שיכול להחזיק בתורה! מי שיכול - יזכה! ומי שלא יכול להחזיק"... הם ראו שהתכוונתי לחזור בתשובה ושיש פה תיקונים לעשות, אז הם החליטו להחזיר אותי לגוף!

בסוף הכל נהייה שחור, הכל נפסק, עמדתי בחושך ופתאום אני רואה את עצמי יורד בצורה מהירה מאוד, ממש מהירה כמו אבן גדולה, כאילו שקלתי טונות, כמו מטוס שיורד וכמעט מתפוצץ לתוך הגוף שלי, על הבטן שלי... וככה נכנסה הנשמה לתוך הגוף שלי, התכוונו לקבור אותי וכבר שמו אותי בחדר מתים בפאריז, שמה היו נסים ונפלאות, הם לא הספיקו לסגור את הארון, הם אמרו: "האדם הזה כבר לא יקום!" שמו אותי בקופסא משולשת... פתאום אני רואה את הנשמה שלי מתחילה להשתולל, נכנסת בחזרה והארון קבורה נפתח, יצאתי לאט לאט מחדר המתים, וכשיצאתי מבית החולים, ראיתי אנשים באים והולכים... ממש הכל כרגיל.

הייתי בבית החולים כל היום ובכיתי כל הזמן: "איפה בורא עולם? איפה כל מה שראיתי?" אני לא רואה פה שום דבר, רק שולחנות וכסאות ואנשים מדברים, וזה לא מעניין אותי - חיפשתי את מה שראיתי למעלה ולא מצאתי! אסור לעזוב שום יהודי! אם אתה רואה יהודי בצער, תפוס אותו ותשאל אותו: "מה קרה? אפשר לעזור לך? מה קשה לך?" תחבק אותו ותעזור לו בכל הכוח... אם הצלחת לשמח אותו ולחזק אותו, אפילו קצת - זה היה שווה!! זה מה שבורא עולם רוצה - לאהוב כל יהודי, לאהוב את התורה ולאהוב אותו ישתבח שמו לעד!

יצא לאור העולם בהסכמתו ובעידודו של הגה"צ הרב דב הכהן קוק שליט"א

לצפייה בסרט לחץ כאן