חזרה  |   הדפס  |     |   

י' בטבת תשס"ח
מפי הגה"צ הרב יעקב הדס שליט"א

הרמב"ם בהלכות תעניות כותב כאחת מהמטרות של התענית שעל ידי זה מתעוררים לחזור בתשובה. מהי התשובה?

כתוב ברמב"ם בהלכות תשובה וברבנו יונה בספר שערי תשובה, באריכות את עיקרי התשובה, אנחנו נגיד בנ' בקצרה כמה מהענינים של זה.

הדבר הראשון
הדבר הראשון הוא הדבר החשוב מהכל זה עזיבת החטא. דהיינו שאדם צריך "לב יודע מרת נפשו", אני מכוון להוכיח את עצמי יותר מהאחרים. כל אדם יודע מה הדברים שבהם הוא צריך תיקון.
איזה דברים לא טובים שעד היום הוא היה רגיל לעשות.
איזה דברים כן טובים שצריך לעשות,
שהוא חיסר עד היום מלעשות אותם.
ולקבל על עצמו בלי נדר שמכאן והלאה - כמה שיותר לתקן את דרכו בזה.
כל מה שצריך על פי תורה לעשות - לעשות.
כל מה שאסור על פי תורה לעשות - לא לעשות.
זה הדבר הראשון. זה נקרא עזיבת החטא.
זה עזיבת החטא עם הקבלה לעתיד זה הדבר הראשון.

הדבר השני
הדבר השני להתפלל לה' יתברך שיצליח אותו באמת לעזוב את החטא כי הניסיונות קשים.
המסילת ישרים בפרק ראשון קורא לעולם הזה עולם הניסיון. יש הרבה נסיונות, אז צריך הרבה סיעתא דשמיא שבאמת נצליח לשנות את דרכנו לטובה, אז להרבות על זה בתחנונים, כך אומרים גם רבנו יונה וגם הרמב"ם בהלכות תשובה, שהחוזר בתשובה צריך להרבות בתפילות לה' יתברך תמיד שיצליח אותו באמת להחזיק מעמד בתשובה שלו.

יש 2 דברים על העתיד -
הקבלה לעתיד לשנות את הדרך
והתחנונים לה' יתברך שיצליח אותנו באמת להיטיב את דרכנו.
ו-2 דברים ביחס על העבר -
הדבר הראשון: להתחרט ולהצטער על כל הדברים שהוא נכשל,
הדבר השני: להתחנן לה' יתברך שיסלח לו על מה שנכשל.


אז ארבעה דברים. שניים לעתיד ושניים לעבר.

הראשון לעתיד לשנות את הדרך לטובה, לקיים את כל מה שהתורה דורשת ממנו לקיים,
והשני להתחנן לה' יתברך שנצליח באמת להיטיב את דרכנו.

ו-2 דברים על העבר:
הראשון - הצער על מה שנכשלנו,
השני - התחנונים לה' יתברך שיסלח לנו.

מסביר רבנו יונה בשערי תשובה. כל ארבעת הדברים האלו יש בהם דרגות דרגות. יש הרבה עוצמות להם. כמה שהעוצמה של הארבעה דברים האלו יותר חזקה, אז ממילא גם (?) יותר חזק.
דהיינו הדבר הראשון שאמרנו - לקבל לעתיד, לשנות את דרכו, להיטיב את דרכו לטובה. יש קבלה ויש קבלה. יש אדם מקבל איזה קבלה חלשה, יש אדם שמקבל באמת מעומק הלב, מכל הנשמה, כמה שהקבלה לעתיד יותר חזקה, אז גם התשובה יותר מתקבלת. הנשמה יותר מזדככת, הנשמה נעשית יותר קרובה לה' יתברך.

השיא של הדרגה הגבוה של הקבלה לעתיד, אומר הרמב"ם זה: שיעיד עליו יודע תעלומות ה' יתברך שהוא לא ישוב ויכשל בחטא הזה שוב פעם.
זה אותו דבר בדבר השני בתחנונים לה' יתברך, להצליח להיטיב את דרכינו. יש בזה הרבה דרגות של תחנונים. כמה שאדם מתחנן על זה יותר בחוזקה יותר מעומק הלב, אז יותר יש סיעתא דשמיא, יותר התשובה מתקבלת. וכן בדברים שעל העבר, יש צער ויש צער. אומר רבנו יונה יש אדם שהפסיד כמה שקלים, יש לו על זה צער, חבל הלך לו ה-10 או 5 שקל נאבד לו. אבל אם אדם, חס וחלילה, איבד את כל רכושו, רחמנא ליצלן, אז הצער אוכל אותו.

אומר רבנו יונה שהצער שהבן אדם צריך להצטער על שהוא נכשל בעבר על רצון ה' יתברך, זה פי כמה וכמה יותר גדול מהצער הזה שיש לאדם שאיבד את כל רכושו, כי זה (הפסד) לנשמה.
אין לנו מושג מה קורה לנשמה מעבירה. אין לנו מושג איזה פגם שנהיה בעולמות העליונים. ואותו דבר התחנונים לה' יתברך שיסלח. יש תחנונים ויש תחנונים, כמה שיותר מעומק הלב, אז התשובה יותר מתקבלת.

אז אנחנו צריכים היום, שזה יום של עשרה בטבת לראות איך באמת לעורר את עצמנו בארבעת הדברים האלו. כמה שיותר להיטיב את דרכינו, כמה שיותר להתחנן לה' שיצליח אותנו להיטיב את דרכנו. כמה שיותר להתחרט ולהצטער על מה שנכשלנו בעבר, כמה שיותר לבקש מה' שיסלח לנו על מה שעשינו בעבר.

והעיקר שהבן אדם יהיה עם החלטות מעשיות, כל אדם, כמו שאמרנו: "לב יודע מרת נפשו" - מה הדברים שהוא צריך לתקן, אז אי אפשר להגיד באופן כללי כי אז כל אחד זה אחרת, אבל מה שבאופן כללי אצל כל בן אדם יש תמיד מה להוסיף בזה. דבר ראשון זה בהתמדה בתורה.

כל אדם יעשה חשבון איך אני יכול ללמוד יותר תורה. איך אני יכול לנצל יותר את הזמן שלי לתורה. מי שתורתו אומנתו זכה לעלות למדרגה הכי גבוהה. איך לעשות שממש כל הזמן מנוצל לתורה. מי שנצרך לפרנסתו לעבוד, לראות איך לנצל את הזמן, לפני שהולך לעבודה, כשחוזר מהעבודה. כמה שיותר שיעורי תורה גם כשהוא לא בשיעור תורה, כמה שיותר ללמוד בבית, יש לו ספר ללמוד בו. תמיד להיות במחשבה הנתונה איך מנצלים עוד שניה ועוד דקה, עוד שעה ועוד יום עוד שבוע וכן הלאה בלימוד תורה. זה דבר ראשון.

דבר שני: איך לתקן את עצמנו בענין התפילה. שהתפילות יהיו יותר באיטיות, וגם להרגיל את עצמנו להתחנן לה' יתברך על ההצלחה בתורה.
זה 2 דברים באופן חיובי כמה שיותר לימוד תורה, וכמה שיותר לשפוך את הנפש לה' בתפילה ובפרט על הענינים של לימוד תורה ועבודת ה'.
ו-2 הדברים לשמור את עצמנו מהשלילה זה לשמור את העיניים מכל מה שצריך לשמור, קשה לדבר גם לא זכיתי אז אולי נזכה כולם לחזור בתשובה.
לשמור את עצמנו היטב, ולשמור את הפה שלנו מכל דיבורים שעל פי תורה אסור לדבר.

זה ארבעה דברים.
שניים לצד הטוב ושניים בזהירות מהרע.
השניים לטוב - התמדה בתורה, ושמירת הנפש בתפילה לה'.
השניים מזהירות מרע - שמירת העיניים ושמירת הדיבור.

מקובלנו מרבותינו מדורי דורות, שכל מי שמשתדל ומתאמץ להתחזק היטב בארבעת הדברים האלו שאמרנו, לא שיתכן - אלא מוכרח הדבר שיזכה להגיע למדרגות גבוהות מאוד בלימוד התורה ועבודת ה' יתברך. אז כל אחד יראה איך באמת מתמסרים כמה שיותר לדברים האלו.

ובאמת - כולם יכולים, כי באמת הנשמה שהקדוש ברוך הוא נתן לכל יהודי זו נשמה קדושה מאוד מאוד. שהנשמה הזו יכולה, יש לה עוצמות רוחניות חזקות מאוד.

היצר הרע ואפילו היצר הטוב זה לא חלק מהנשמה, רק מלווים, שמלווים את הנשמה, והמלווים האלו, הנשמה יותר חזקה מהם, בגלל שהיצר הרע מבלף את הנשמה כאילו הנשמה לא יכולה להתמודד נגדו, אבל הנשמה יכולה.
יש כח גדול לנשמה של כל יהודי ויהודי להתגבר ולהתקדם בעבודת ה' מדרגה אחרי מדרגה, למדרגות מאוד גבוהות, למעלות גבוהות מאוד. רק לא להתייאש ולא להתעצל. להתמסר בכל הכוחות, בכל הלב בכל הנפש.

תמיד לראות איך אני יכול יותר ויותר להתקרב לה' יתברך.
אדם קם בבוקר, לחשוב איך אני יכול היום הכי הרבה לעבוד את ה' יתברך.
אדם הולך לישון בלילה, לחשוב, האם היום הזה עבדתי את ה' יתברך הכי הרבה שיכולתי, אם כן - אז מה טוב, ואם לא - אז איך אני מתקן את זה למחרת.
כך יאמר יום יום לסדר את סדר החיים שלנו, להיות מחוברים לה' יתברך.
להבין, כמו שאומר המסילת ישרים בפרק א': שאדם צריך תמיד לשנן לעצמו שרק הדביקות בה', זהו הטוב. כל הענינים האחרים שיש בעולם הזה, הכל הבל ושוא מתעה (?).

ולכן אומר המסילת ישרים:
כל דבר שאדם יודע שמרחיק אותו מה' יתברך, חס וחלילה, אדם צריך לברוח ממנו כמו שבורחים מאש. וכל דבר שאדם יודע שמקרב אותו לה' יתברך, אדם צריך לרוץ אחריו בכל כוחו.
כשאדם הולך בצורה כזו, אדם מוצא פתאום שערים פתוחים, אפשר להתקרב לה', אפשר להיות דבוק בתורה, אפשר להרבות בלימוד התורה, אפשר להגיע להשגות בתורה, למדרגות בתורה, אפשר להתרחק מהרע, כולנו יכולים.

רק הרצון החזק. ואפילו אם מי שעד היום, חס וחלילה, הלך בדרך לא טובה, תמיד אפשר להתהפך.

חכמנו ז"ל במדרש רבא בסוף פרשת תולדות, מספרים לנו סיפור, שהיה כאן במקום הזה, שמלמד אותנו עד כמה יכול כל אחד להתהפך.

מספרים חכמנו ז"ל כשהגויים כבשו את בית המקדש, עוד לפני שהם החריבו אותו הם רצו להשפיל את עם ישראל. הם רצו שהראשון שיכנס לגנוב בבית המקדש, יהיה יהודי. כמובן שהיה קשה למצוא יהודי שיסכים לעשות כזה דבר, בשעה כזו קשה לעם ישראל. רבים סבלו, רבים נהרגו. בשעה כזו להיכנס למקום הכי קדוש בעולם ולגנוב. הוא רואה עכשיו חברים שלו שוכבים הרוגים, פצועים מהמלחמה, והוא ילך יכנס לגנוב במקום הכי קדוש בעולם. אבל היה יהודי שהסכים לעשות את זה, קראו לו יוסף משיתא, הוא נכנס לבית המקדש, הוא גנב משם את המנורה. כשיצא אמרו לו הגויים, בו תיכנס פעם שניה, תגנוב עוד משהו. אמר להם, לא, מספיק שהכעסתי את ה' יתברך פעם אחת, להכעיס אותו פעם נוספת איני מסכים. הם התחילו לנסות לפצות אותו בהרבה כסף, בתפקיד בכיר, שום דבר לא עזר. הוא לא הסכים. התחילו לאיים עליו במוות, ביסורים קשים ומרים והוא לא מסכים. הסוף היה, אומרים חכמנו ז"ל שהם הרגו אותו במיתה קשה. הם ניסרו אותו במסור שמנסרים בו קרשים. וכשהיו מנסרים אותו היה צועק, אבל על מה הוא צעק? הוא לא צעק על הכאבים אלא הוא צעק אוי לי שהכעסתי את בוראי, או לי שהכעסתי את בוראי. נשאלת השאלה איך יכול אדם לשאת כזאת מהפיכה, וברגע. רגע קודם הוא היה בשיא הרשע, להיכנס למקום הכי קדוש בעולם ולגנוב, לעיני כולם, כשחברים שלו שוכבים פצועים והרוגים, רגע אחר כך פתאום להגיע למדרגה הכי גבוהה, להיהרג על קידוש ה' מתוך יסורים וביטול הפיתויים, ולא צעק על הכאבים, אלא רק על זה שהוא נכשל.

התשובה, צריך לדעת:

הנשמה של כל יהודי קדושה וטהורה מאוד מאוד, אפילו הרשע הכי גדול. רק היצר הרי לפעמים לוקח בשבי את הנשמה, אבל ברגע שאדם מבין שזה שבי, ואדם מנסה לברוח מזה, האדם יכול, רק צריך שאדם יבין שהיצר הרע זה לא החבר שלו וזה לא חלק ממנו, זה נפרד ממנו, וזה האויב שלו, שצריך להילחם בו בכל הכח. הדברים האלו נוגעים לכולנו. אנחנו מרגישים מצד אחד רוצים עוד להתקרב לה' יתברך, מצד שני יש נסיונות, אנחנו צריכים לדעת יש כח לנשמה שלנו לנצח את הכל.

רק לדעת שהיצר הרע הוא האויב, ולא לוותר לו, להילחם בו בכל הכח, ואיך? בעיקר על ידי לימוד התורה ושמירת העיניים. כמה שיותר להתמיד בתורה, וכמה שיותר לשמור את העיניים. זה 2 תותחים חזקים שמרחיקים את הבן אדם מכל הרע שבעולם ומקרבים את האדם אל ה' יתברך ואל התורה הקדושה.

ה' יעזור שנזכה כולנו כמה שיותר להתקרב לה' יתברך, כמה שיותר לעשות רצון ה' יתברך, ושנזכה כולנו לבנין בית המקדש במהרה בימינו אמן. ולביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן